לאכול בפנים ולהרגיש בחוץ. מסעדת ליאו הינה מסעדת שף בשטח של 300 מ"ר, אשר כל חזיתות ההיקף שלה, הינן קירות מסך זכוכית שקופה אשר מבעדיהן נשקפים נופיה המיוחדים של ירושלים וליבו הפועם של מתחם הסינמה סיטי.


את האינטימיות והאווירה החמה בחרתי ליצור דווקא על ידי השארת המסעדה שקופה לסביבתה מפנים ומחוץ, תוך שימוש באלמנטים של אור-צל ואטום-שקוף. האווירה של חצרות וגינות בתים ישנים 'של פעם', היוו מקור השראה מתמשך בעיצוב, המתכתב עם נוסטלגיה ומודרניזם.
צריפי עץ נושנים מפעם המורכבים מעשה טלאים של חלונות, דלתות, תריסים וחזיתות של מגירות, ההופכים יחד למבנה הצריף המאכלס את כלי עבודת הגינה, עמדו לנגד עיני לאורך כל תהליך התכנון.
מתוך רצון להעניק הכרה לשפה העיצובית הטבעית של אותם צריפי עץ בגינה, בחרתי שלא לאסוף ולחבר חלקים ישנים, אלא תכננתי את עבודות הנגרות המוקפדות כולן ,ללא יוצא מן הכלל, על שולחן העיצוב בסטודיו. הסקיצות המפורטות שמשו בסיס ליצירת עבודות עץ יחידות מסוגן במראה מיושן מתוכנן, באי סדר מובנה, עם ידיות משלל סוגים וחומרים, תריסי עץ ועבודות עץ בגימור מט כהה – הכל על מנת להעניק לחלל מראה 'של פעם' הבנוי מחוויות, מתרבות וחיים.
לקירות המסעדה ניתן אופי אישי באמצעות צביעתם בשכבות צבע בגוונים שונים ומריחתם בחומרים מיוחדים תוך כדי קילופם. בתהליך הקילוף נחשפו שכבות הצבע – ונתקבל אופי ייחודי, המרמז על סיפורי זמנים ומרחבים.
שני חדרי ה-VIP בגדלים שונים מופרדים מהחלל המרכזי. הגדול, באמצעות קירות זכוכית ותריסים גבוהים הנעים על ציר של 360 מעלות, שניתן לראות דרכם גם כאשר הם סגורים, ובכך מאפשרים פרטיות מחד ופתיחות לחלל מאידך. שילוב הנופים מחוץ ומפנים מייצר עניין ויזואלי אצל הסועד ומשמר את הרצף הטבעי עם מרכז המסעדה. אפילו גופי התאורה הגדולים בחדר ה- VIP הקטן תוכננו, עוצבו ויוצרו מבקבוקי יין ושמפניה ריקים שנמצאו בחצר.
האלכוהול מוצג על דיספליי המדמה את תנועת ענפי העצים בטבע, בעוד סבך הירק בגינות הישנות מתורגם לחריצי התאורה הייחודיים המשולבים בקירות הבטון החשוף של הבר. טקסטורת החלודה והקורוזיה של תקרת הבר, כמו גם של עבודות המתכת המוזמנות, מדמה את עיתות הזמן שטבעו חותם במעקות הברזל ותריסי החלונות המחלידים עם השנים.
תחושת החוץ מועצמת על ידי תאורת המסעדה הרכה והעוטפת, בקווים ובצורות של צמחים ופרחים המשתרגים מהתקרה ומפריטי הריהוט ויוצרים גם הם את תחושת 'הגן הנעלם'.

עיצוב פנים : סטודיו ניר יפת
צילום : איתי אבירן